שבט ההימבה

ההימבה הם קבוצה אתנית של רועי בקר, מקבוצת שבטי הבנטו. הם חיים בצפון נמיביה, בקאוקולנד Kaokoland. בעבר היו ההימבה חלק משבט ההררו Herero, אך לאחר שנדרפו על ידי שבט הנמה, התיישבו באזור הצפון-מערבי של נמיביה בו הם חיים עד היום. שפת ההימבה, ה-אודג'הימבה, היא דיאלקט של שפת ה-הררו.

החיים בשבט ההימבה

ההימבה חיים באזור מדברי חם והם רועי פרות. באזורם המבודד לא נחשפו הרבה אל הקידמה, ומסורות עתיקות יומין הצליחו להישמר. כך גם דרך הנדודים בעקבות המרעה ותחומי האחריות במשפחה. בתי ההימבה הם בקתות עגולות מענפי הדקל, מכוסות בבוץ מעורב בגללי פרות. את הבתים הללו בונות הנשים. כמו כן, הן אחראיות על הטיפול בילדים, איסוף עצי הסקה ושאיבת המים. המשפחה כולה נודדת בעקבות שטחי המרעה ומקימה בקתות חדשות באתר החדש למגורים. שני הדברים החשובים ביותר לבני ההימבה הם הבקר וקיומה של אש תמיד אצל כל משפחה.

האלוהים של ההימבה נקרא מוקורו Mukuru, והתקשורת איתו היא ישירה אם כי לא יומיומית. ההימבה מאמינים שאין להטרידו. פעם בשבוע איש המשפחה, האחראי על אש התמיד, יתקשר עם מוקורו והאבות הקדמונים עבור כל המשפחה.

סממנים חיצוניים

ההימבה מפורסמים בכך שאינם לובשים הרבה. גם הנשים וגם הגברים לובשים לבוש סימלי ביותר, פיסת עור מעובד על מותניהם. את גופם הם מושחים בבוץ אדום מעורב בשומן בעלי חיים, וכך הם מגנים על עורם מפני השמש. מיקס מיוחד של הבוץ בשם Otjize משמש לקליעת השיער. נערה לפני הגעה לבגרות יכולה לקלוע רק שתי צמות, גבר יכול רק אחת. אך נערות לאחר הגעתן לבגרות קולעות צמות רבות המכוסות בתערובת הבוץ והשומן.

שייכות משפחתית היא בילטרלית כלומר, על פי מוצא האב והאם. זוהי שיטה שנשמרה במספר מועט של מקומות בעולם, ובמקרה של ההימבה משפיעה ביותר על חוקי רכוש ותורשה. הפרט מסתמך בכך על שתי קבוצות והדבר יכול להועיל ליכולת ההישרדות בתקופות קשות במיוחד. ותקופות קשות לא חסרו לבני ההימבה.

אירועים חשובים בהיסטוריה

• ב – 1904 יצאו בני שבט ההררו (שבט האם של ההימבה), למרד כנגד השילטון הגרמני. לאחר קרב ווטרברג, הצבא הגרמני, בראשותו של הגנרל לותר פון טרוטה, פתח במדיניות של גירוש כנגד בני שבט ההררו, הרעבה ואף הרעלה, ואלה גרמו לתמותה אדירה בין בני השבט. נאמר שהיה זה הניסיון המוקדם של הגרמנים לפיתרון סופי לקבוצה אתנית כלשהי. 80% מבני ההררו ניספו, כ – 65,000 איש, ועוד 10,000 מבני הנאמה.
• החל מ- 1920 ממשלת דרום אפריקה אסרה על השבט לנדוד, לרעות את הפרות וללקט מפרי סביבתם, והקשתה ביותר על חייהם.
• ב- 1980 הכתה בצורת את נמיביה וכ- 90% מהבקר של ההימבה מתו ברעב. הבקר הוא רכושם והונם, כך שאובדן הבקר הותיר רבים מבני השבט עניים וחסרי כל. רבים הגיעו כפליטים לעיר אופואו Opuwo או למדינה אנגולה השוכנת בצפון. אלה היו שנות מלחמה קשות בנמיביה כנגד שלטון האפרטהייד.
• בשנות ה- 90, עם השלום והגשמים, מצבם של ההימבה השתפר, אך החלטה חדשה מאיימת על אזור מחייתם כיום. ממשלת נמיביה החליטה לסכור את נהר הקונהנה באזור מפלי אפופה. חלק נרחב מהאזור בו חיים ההימבה יוצף והדבר ישפיע רבות על חייהם. ההתנגדות הגדולה ביותר לבניית הסכר באה מכיוון אחר לגמרי. הסכר מאיים על אספקת המים לנהר האוקוונגו המפורסם של בוצואנה. ממשלת בוצואנה וארגוני שמירת טבע בינלאומיים נפנו להילחם בתוכנית.

אם גם אתם חולמים לפגוש שבטים נידחים באחד המדבריות היפים בעולם, אתם מוזמנים להצטרף אלינו בטיולים לנמיביה.
לפרטים התקשרו 03-5639030, או מלאו את הטופס מטה ואנו נחזור אליכם בהקדם.